​ילדים בגיל בית הספר מגיעים לטיפול בד"כ על רקע בעיות חברתיות, בעיות התנהגות, קשיי הסתגלות למסגרות השונות או קשיים בבית. הטיפול בילדים שונה במספר אופנים מהטיפול במבוגרים: ראשית הטיפול נעשה דרך משחק, יצירה, תנועה וגם דרך המילה. הדיבור. השיחה. הילד מגיע לטיפול ומביא את עצמו כפי שהוא לתוך המרחב הטיפולי - המשחקי ודרך ההתחברות למרחב זה, ליצירתיות, לדמיון, לעולם שנבנה בתוך החדר מתאפשר שיח טיפולי.

הבדל נוסף נובע מכך שהילד קשור ומושפע תמידית מהמסגרות אליהם הוא שייך - להורים שמגדלים אותו ולמסגרות החינוכיות או החברתיות שבהן הוא נמצא. אי לכך, הטיפול הינו מערכתי, קרי מתייחס לכל המערכות המציאותיות הקשורות לילד ואינו מתייחס רק למתרחש בתוך חדר הטיפול, על כן חלק אינטגרלי מהטיפול בילד עוסק בקשר עם המערכות הסובבות אותו, קרי הדרכת הורים, ובמידת הצורך קשר עם גננת או מורה וכד'.

הטיפול בילדים הינו דינאמי ומשתנה לפי הצורך של הילד, ויכול להשתנות גם עם הזמן שחולף. לעיתים רק הילד מטופל, לעיתים נכנסים לטיפול גם אחד ההורים או שניהם, או המשפחה בכללותה. 

תחום זה הינו תחום התמחות נפרד ושונה מהטיפול במבוגרים. ראשית כל בשל הסיבה שלעומת המבוגרים אשר בעת הטיפול נזכרים בילדים שהיו ומספרים על העבר, בעת הטיפול בילד המצוי בהווה חייו ובהתהוותו כאדם בעולם, יש למטפל יכולת השפעה עצומה על עיצוב אישיותו של הילד, ועל התווית מסלול חייו הרגשיים כמו גם המציאותיים. האפשרות להיות דמות משמעותית ומשפיעה במהלך חייו והתפתחותו של הילד היא בעייני לא פחות ממקודשת ולעיתים אף מצילת חיים.

אני מטפלת בילדים משלב העוברות ובעצם בכל חייהם. הטיפול באמהות בהריון בשלב ההפיכה להורים הינו יחיד ומיוחד, ואני רואה משמעות רבה לשלב זה המשפיע על כל חייו של הילד. ההריון והלידה הם לא פחות חשובים בעיניי ואני מפנה להם קשב רב בהבנתי את הדינאמיקה הנפשית של הילד.

אני מתמחה בגיל הרך ומטפלת בעיקר בגישה הדיאדית המשפחתית, מתוך הבנה כי בשלבים אלו עיקר הפוקוס הטיפולי הינו  בקשר שבין הילדים להוריהם. טיפול כזה ייערך במשותף עם ההורה והילד או שני ההורים עם הילד או הדרכת הורים ולרוב, שילוב ביניהם. (ראו מאמר מחשבות על הסטינג הטיפולי -  חלקו הראשון עוסק בטיפול בגיל הרך).